#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שצח. לשם מה זקוקה המזוזה לגובתא דקניא? 	"כתבו התוס' (ד""ה בגובתא) שלרש""י שסובר שמניחים את המזוזה מעומד צריך גובתא דקניא כדי שלא תיפול, ולר""ת שמניחים את המזוזה מיושב צריך גובתא דקניא כדי שלא תכלה מלחלוחית הכותל."	"ב""מ תוס' קב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שצט. ושברפת ושבחצר הרי אלו של בעל הבית, תרתי. מה הקושיא ומה תירצו? 	"רש""י פירש שכיון שבלא השכירה עסקינן קשה מדוע הוצרך התנא לשנות גם רפת וגם חצר. והתוס' (ד""ה תרתי) פי' דסתרן אהדדי, דהאי שברפת לא איצטריך לגופיה דפשיטא הוא דשוכר בית בחצר שאין לו ברפת כלום ולא תנא אלא למידק שברפת לבעל הבית לפי שאין בה לשוכר כלום, אבל בחצר שיש לשוכר בה הילוך כניסה ויציאה לביתו לא הוי דבעל הבית והדר תני שאף בחצר לבעל הבית. ותירצו דהכי קאמר ושברפת שבחצר הרי אלו של בעל הבית וקמ""ל שהמשכיר חצירו סתם לא השכיר רפת שבה."	"ב""מ קב. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ת. כיצד מתפרשת הברייתא יוני שובך ויוני עליה חייבות בשילוח ואסורות בגזל מפני דרכי שלום וכיצד הציעו התוס' לפרשה? 	"1) חייבות בשילוח ביציאת רוב הביצה לפני שנפלה לחצר, ואסורות בגזל מפני דרכי שלום קאי אפי' על אמן א""נ אביצים ולא אאמן, שמשעה שיצאה רוב הביצה דעת בעל השובך עליה.2) אף שנפלו הביצים לחצר אין החצר זוכה בהם כל זמן שהאם רובצת עליהם כיון שאסור לו לזכות בהם, ואיירי בקטן דלאו בר שילוח ולקח את הביצים ואביו חייב להחזיר מפני דרכי שלום. והתוס' הציעו לפרשה אף בגדול שהניח ידו או בגדו תחת הביצים שלא יזכה בעל השובך ושילח את האם ולקח את הביצים ואסור לעשות כן מפני דרכי שלום."	"ב""מ קב.ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תא. השוכר מרחץ מחבירו מדינר זהב לחודש משנים עשר זהובים לשנה ובא באמצע החודש ואמר צא מביתי או תן שכר חודש זה מה הדין ומדוע? 	"לרב שאמר תפוס לשון אחרון אין השוכר צריך לשלם שהלשון האחרון כולל את חודש העיבור. לשמואל לרשב""ג ולר' יוסי יחלקו את חודש העיבור דמספ""ל אי תפוס לשון ראשון או אחרון ולכן חצי חודש ראשון לא ישלם דהעמד ממון על חזקתו, וחצי חודש שני או יצא או ישלם דהעמד קרקע בחזקת בעליה. לרב נחמן צריך לשלם את כל החודש דס""ל שהספק מתחילת החודש נולד והוי תפיסה לאחר שנולד הספק וקרקע בחזקת בעליה עומדת."	"ב""מ קב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תב. מה עושים לר' יוסי אם אדם אמר שתי לשונות? 	"כתבו התוס' (ד""ה ובא) שאם הם סותרים זה את זה הוה ספק אם תפוס לשון ראשון או לשון אחרון. אם אינם סותרים תופסים את שניהם. ואם מפרש דבריו אמרינן שבגמר דבריו אדם נתפס."	"ב""מ תוס' קב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תג. אי מהתם הוה אמינא פירושי קא מפרש. מה פירוש? 	"לרש""י אי מדברי רב שאמר איסתרא מאה מעי מאה מעי הו""א שאינו משום תפוס לשון אחרון אלא שהוא משום שמפרש לשונו איסתרא חשוב ששוה מאה מעי ומאה מעי איסתרא איסתרא פירושו מאה מעות גרועות ששוות איסתרא. והתוס' (ד""ה הוה) פירשו בשם ר""י דאי מההיא דאיסתרא הוה אמינא הכא במרחץ פרושי קמפרש והוי כולו לשוכר דהכי קאמר י""ב דינרים לשנה אך שתשלם לי דינר בכל חודש ולא אמתין עד סוף השנה. ובשם רבינו שמואל פירשו דאי מהתם דמרחץ הו""א פרושי קמפרש שמסופק היה וקאמר י""ב דינרים לשנה אם היא פשוטה ודינר זהב לחודש אם היא מעוברת ולכך כולו למשכיר ולא משום תפוס לשון אחרון."	"ב""מ קב: ותוס'"		
